נְסִיס

נְסִיסch. 1) same, evil, trouble. Targ. II Esth. 1:3 נ׳ לנונין a trouble to the fish. Targ. Koh. 5:16 בִּנְסִיס, ב radical, v. בְּנַס; perh. to be read: בִּנְסָא.Pl. נְסִיסִין. Koh. R. to II, 17 תלת נ׳ בישין three great evils. 2) adj. constr. suffering, weak. Targ. Y. Lev. 22:22 נ׳ עיני Ar. (ed. עינוי לקיין).